אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' ארתילאת ואח'

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 27.12.2011.

אין חולק כי משאית נהוגה ע"י הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") נסעה מאחורי רכב מבוטח התובעת.

כן, אין חולק כי מדובר בכביש דו סטרי, בו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.

הן התובעת והן הנתבעים 1-3 טוענים כי נהג התובעת האט את מהירות נסיעתו בשל רכב הנתבעים 4 ו-5 (להלן: "פורד פוקוס"), אשר נסע בנתיב הנגדי, ועקף באופן מסוכן רכב שנסע לפניו. עקב כך פגעה המשאית, הנהוגה ע"י הנתבע, ברכב התובעת, מאחור.

הנתבעים 4 ו-5 טוענים להעדר מעורבות בתאונה הנטענת.

בדיון שנערך בפני ויתר ב"כ התובעת על העדת נהג רכב התובעת מפאת גילו, בהיותו יליד שנת 1928.

בדיון נשמעה עדות נהג המשאית, עדות מר עבודי משה, עד לתאונה, אשר נסע בנתיב הנגדי לנתיב נסיעת רכב התובעת, לפני רכב הפורד פוקוס. כמו כן, העיד בפני נהג הנתבעים 4 ו-5.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, להלן החלטתי:

1.אין חולק כי גם לשיטת התובעת והנתבעים 1 – 3 לא אירע מגע בין רכב הפורד פוקוס לרכב התובעת, אלא שהאטת מהירות רכב התובעת ופגיעת המשאית בו מאחור התרחשו, כנטען, עקב עקיפה מסוכנת של רכב הפורד פוקוס מהנתיב הנגדי לנתיב נסיעת רכב התובעת והמשאית.

אין חולק כי למעשה רכב התובעת נפגע מאחור בלבד.

2.העד הניטרלי העיד כי רכב מסוג פורד פוקוס שנסע אחריו עקף את רכבו ואת המשאית הצבאית שנסעה לפניו. העד הניטרלי לא הספיק לרשום את מספר הרישוי של רכב הפורד פוקוס ואף לא זכר מה היה צבעו.

3.נהג המשאית הצהיר אף הוא על רכב מסוג פורד פוקוס שביצע עקיפה מהנתיב הנגדי לכיוון נסיעתו אל נתיב נסיעת רכב התובעת. מספר הרישוי של רכב הפורד פוקוס נמסר לנהג המשאית ע"י נהג המשאית הצבאית שנסע בנתיב ממול, לפני רכבו של העד הניטרלי. נהג המשאית הצבאית, אשר עפ"י הטענה רשם את מספר הרישוי של רכב הפורד פוקוס, לא הובא לעדות. כך גם הפתק, בו נרשם מספר הרישוי של רכב הפורד פוקוס ע"י נהג המשאית הצבאית, ואשר נמסר לנהג המשאית, כהצהרתו, ממילא לא הוגש.

4.מטעם הנתבעים 4 ו-5 הובא לעדות הנהג ברכב הפורד פוקוס, שנטען כי ביצע את העקיפה האמורה.

בהודעה שמסר נהג הפורד פוקוס למבטחתו בעקבות הדרישה לפיצוי בגין התאונה דנן (נ/2) מסר כי האירוע המתואר לא זכור לו, הוא לא היה מעורב בו ולא גרם לתאונה האמורה. הוא אף ציין כי איננו יודע אם נסע במקום במועד התאונה הנטענת, אך בוודאות לא היה מעורב באירוע התאונה. כן ציין כי הינו נוהג ברכב כ-37 שנים ולא היה מעורב ולא גרם לכל תאונה. הוא ציין כי התנדב בעברו במשטרת ישראל, הוא נוהג בצורה אחראית ולא היה מבצע עקיפה מקום בו נוסע רכב מולו. כן ציין כי אם היה מעורב בתאונה הנטענת, לא היה עליו לשאת בדמי השתתפות עצמית , שהינה ממילא בסכום נמוך, מאחר שהרכב ניתן לו ע"י מקום עבודתו.

בעדותו בפני אישר נהג הפורד פוקוס כי הוא מכיר את מקום התאונה ונסע בו בעבר, אך הכחיש לחלוטין כי היה מעורב בתאונה הנטענת, הן לאור העובדה שמהיכרותו מדובר בכביש עמוס, שלא ניתן לבצע בו עקיפה ובוודאי לא בתנאים המתוארים בתיק דנן. הוא אף העיד כי לא נתבקש ע"י משטרת ישראל לכל חקירה או בירור בעניין התאונה הנטענת, הוא איננו עובד במקום בו התרחשה התאונה (בין להבים לצומת שוקת) והוא מתגורר בקריית אונו.

5.אני מקבלת את גרסת התובעת והנתבעים 1 – 3 כי עובר לפגיעת המשאית ברכב התובעת מאחור, עקף רכב מסוג פורד פוקוס, שנסע בנתיב הנגדי לנתיב נסיעת רכב התובעת, עקיפה מסוכנת, הן של הרכב שנסע לפניו והן של המשאית הצבאית, בכביש בו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, שבעטיה האט נהג רכב התובעת את מהירות נסיעתו ומשאית הנתבעים 1 – 3 פגעה ברכב התובעת מאחור. זאת בשים לב לעדותו הניטרלית, הסדורה וההגיונית של העד הניטרלי, אשר התרשמתי ממהימנותה ומהיותה בלתי תלויה, וכלשונו - "הוא יצא לעקיפה, ראיתי את התאונה מול העיניים".

כך גם הנתבע העיד על עקיפת רכב פורד פוקוס , שנסע בנתיב הנגדי לנתיב נסיעתו, על בלימת רכב התובעת, על מנת למנוע תאונה חזיתית עם רכב הפורד פוקוס ופגיעת המשאית ברכב התובעת.

6.יחד עם זאת, אני סבורה כי לא הובאו בפני ראיות שדי בהן על מנת לקבוע כי רכב הפורד פוקוס של הנתבעים 4 ו-5 הוא רכב הפורד פוקוס שהיה מעורב בתאונה.

כאמור לעיל, מי שרשם את מספר הרישוי של רכב הפורד פוקוס הוא נהג המשאית הצבאית, אשר לא הובא לעדות. מעבר לכך, לא הובאו בפני ראיות אחרות שיש בהן כדי להוביל למסקנה כי רכב הפורד פוקוס של הנתבעים 4 ו-5 הוא שהיה מעורב בתאונה. כך, למשל, עדי הנתבעים 1 – 3 כלל לא ידעו לציין מה צבעו של הרכב וממילא, כאמור, הם לא הבחינו במספר הרישוי שלו. הוסף על כך את עדות נהג הפורד פוקוס ואף את האמור בהודעתו, נ/2, כאשר הצהיר כי בסמוך לאחר התאונה לא נערכה אליו פנייה בעניינה, הוא כלל לא יודע אם נסע במקום האמור במועד התאונה, הוא לא היה מעורב במקרה הנטען ואין זה ממנהגו לנהוג באופן המתואר כאן. יצוין כי התייחסותו הכתובה למעורבותו באירוע הנטען ניתנה רק ביום 8.3.12 (ראה נ/2), היינו בחלוף כשלושה חודשים ממועד התאונה נשוא התביעה ולאחר שנתקבלה דרישת הפיצוי.